בס"ד
עלי יורד גשם
אשה אחת הלכה בקור ובגשם הנעליים שלה היו מבד כך שנרטבו לה הגרביים, החצאית שלה היתה ארוכה כך שנרטבה לה החצאית התמלאה בבוץ וטפטפה, המעיל שלה היה קצר כך שהיא ממש רעדה מקור והמשיכה להירטב בכל הגוף.
היתה לה משימה לבצע היא הלכה עם שקית ובה ספר חשוב להעביר. היא היתה צריכה ללכת במשך כחמש דקות, שלוש דקות מהדרך כבר חלפו כך שנשארו לה רק שתי דקות, אבל היא עצרה ולא המשיכה, התקשרה לאחד הילדים בבית שיבוא להחליפה, והוא הגיע מצויד כראוי וביצע את המשימה בקלות.
כשאלו אותה מה כל כך קשה הלכת כבר את רוב הדרך אז תמשיכי, היא ענתה, אתם לא מבינים עלי יורד גשם, כן הם ענו אבל גם עלינו יורד גשם.
והיא הסבירה כל אחד צריך להתמודד עם משהו אבל לפעמים המשהו הוא דבר שאין כלים כדי להתמודד אתו או שחסרים כלים ואז ההתמודדות הופכת לקשה, יכול להיות שיש לכולם את אותה הבעיה אבל יש להם כלים, ויכול להיות שהבעיה עצמה היא שונה ולוקחת מאיתנו יותר ממה שאנחנו מבינים או יודעים ולכן אנחנו נעצרים.
אז אם אתם נתקלים במישהו שמשום מה נעצר באמצע הדרך תשאלו את עצמכם, אולי יש כאן משהו שמפריע יותר ממה שנראה לעין ואפילו יותר ממה שהאדם עצמו מכיר בו.
העניין לוקח ממנו הרבה כוחות, כוחות שמיועדים לדברים אחרים, כוחות שלכאורה קיימים בו, אבל משהו מפריע להם להתקיים.
כי עליו יורד גשם.
וגשם הוא ברכה אבל יחד עם זאת צריך להיות ערוכים לקראתו.
