בס"ד
הלכה היא שכאשר קורה משהו שנראה בעיננו כקושי בעיה או חסרון יש לומר גם זו לטובה, ובעזרת ה' יתהפך העניין לטובה.
וזאת מכיון שהרי כל מה שעושה ה' הכל לטובה, אז גם אם משהו לא נראה לנו טוב במבט ראשון הוא ודאי טוב.
ובכך שאנו אומרים גם זו לטובה אנו מהפכים את העניין לטוב.
חשבתי על כך שכאשר אנו דנים אדם לכף זכות אנחנו עושים את אותה הפעולה של היפוך העניין לטובה.
במבט ראשון נראה לנו שהאדם נהג באופן שלילי אבל אם ננסה להטיב את העניין למצוא את הנקודה החיובית נוכל להפוך את המבט למבט חיובי.
כאשר נתבונן במבט חיובי לא רק שאנחנו נרגיש טוב יותר אלא גם נעביר שדר טוב יותר ובאמת נוכל להביא את המצב, התקשורת ביננו, האמון בינינו וגם של האדם בעיני עצמו ישתפר.
לדוגמה, כאשר אדם באופן קבוע אינו אחראי בענייני כספים, למשל מוציא יותר מידי, אפשר למצוא את הנקודה בה התגבר ולא הוציא, ברגע שאנחנו נמצא את היכולת באדם היכולת תהיה קיימת.
אנחנו במחשבה שלנו, הפכנו את העניין לטוב, מצאנו מתי כן היה שיפור ולא מתי היתה נסיגה.
כדי למצוא צריך לחפש.
כשמחפשים מוצאים.
כדאי לחפש, קודם כל בשביל שאנחנו נרגיש טוב יותר, מחשבה טובה היא מחשבה שנמצאת אצלנו, אם אנחנו נחשוב טוב גם נרגיש טוב.
ודבר שני והוא אולי העיקרי כשאנחנו משדרים לאדם אחר שהוא יכול, שהוא טוב, שהוא מצליח, הוא יצליח.
בדיוק כמו שאנחנו רוצים לקבל את השדר הזה.
ולהיפך כשאנחנו משדרים לאדם אחר שהוא נכשל הוא כבר כישלון.
אנחנו רוצים להפוך את העניין לטובה, אנחנו יכולים, הכל תלוי בנקודת המבט.
זה תלוי רק בנו להפוך את החיים שלנו לטובה.
